רש"י על זבחים מ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים מ״ג א:ג׳
3 הָעוֹלָה – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לְמִזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקָרֵב.
פירוש רש"י על זבחים מ״ג א:ג׳
3 דמה מתיר בשרה למזבח - דכתיב שם א וזרקו והדר וערכו:
4 ועורה לכהנים - עור העולה אשר הקריבו אין לו אלא לאחר זריקה:
5 חטאת העוף כו' - בגמ' מפרש מנין דנאכל לכהנים:
6 דמן מתיר אימוריהן ליקרב - לפיכך פיגל באימורים בשעת עבודת הדם נתפגלו פרים: